פסק-דין בתיק ת"צ 27283-07-12

לפניי בקשה לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית, בהתאם לסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו - 2006 (להלן: " חוק תובענות ייצוגיות").

א.         המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בזק - החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: " המשיבה"). ביסוד הבקשה אירוע שארע סמוך ליום 18.9.2011 בו נחתך כבל של המשיבה אשר עבר מעל שטח המקרקעין שבבעלותו של תושב העיר           סכנין - באשיר עמר (להלן: " בעל המקרקעין"). המעשה היה מעשה חבלה מכוון בציוד התקשורת של המשיבה. כתוצאה ממעשה עוולה זה נפגעו בחודשים ספטמבר עד נובמבר 2011 שירותי הטלפון והאינטרנט אשר סופקו על ידי המשיבה ל- 99 מנויים בעיר סכנין.

            המבקש טען כי בהתנהלות המשיבה בטיפולה באירוע נפלו פגמים שכתוצאה מהם לא          חזרו שרותי הטלפון והאינטרנט לסדרם. פגמים אלה מקימים כנגד המשיבה עילת         רשלנות, הפרת חובה חקוקה, הפרת חוזה, הפרת חובת תום הלב, עשיית עושה ולא    במשפט, וניצול מצוקת הצרכן בניגוד להוראת חוק הגנת הצרכן - התשמ"א - 1981.

ב.         המשיבה בתגובתה טענה בעיקר, כי לא נפל כל פגם באופן טיפולה לשם השבת שירותי הטלפון והאינטרנט אשר נפגעו, וכי היתה מנועה לטפל בתקלה באופן אחר בשל כך שבעל המקרקעין מנע מטכנאיה להכנס לשטח המקרקעין ולהתקין כבל חדש, שכן          המקרקעין הינם פרטיים של בעליהם. על אף המכשולים פעלה כראוי ובמקצועיות ראויה. היה עליה להתקין תשתית חדשה תת קרקעית באותו אזור בעיר סכנין, פעולה מורכבת אשר כללה תשתית וסלילת כביש מחדש תוך ביצוע תאומים מול הרשות. רק ביום 23.11.11 סיימה את העבודות ובכך חזרו שירותיה למנויים.

עוד טענה המשיבה, כי בפועל זיכתה את מנוייה במלוא הפגיעה שנגרמה להם בגין כל התקופה בה נמנע מהם שימוש באינטרנט ובטלפון.

            למשיבה חסינות מאחריות לנזק הנטען על פי סעיף 40 לחוק התקשרות (בזק ושידורים)       התשמ"ב - 1982.

ג.          בהחלטתי מיום 18.6.13, לאחר שבאי כח הצדדים הגישו הסכם פשרה לאישורי, הוריתי      על פי סעיפים 18(ג) ו- 25 לחוק תובענות ייצוגיות, על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה      לאישור הסדר פשרה בשני עיתונים יומיים נפוצים, בשפה הערבית והעברית. כן הוריתי      לשלוח העתק מן הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולממונה על הגנת             הצרכן.

הצדדים הגישו עותק מפרסום המודעות בדבר הבקשה לאישור הסדר הפשרה, העתקי אישורי מסירה          ליועמ"ש, למנהל בתי המשפט ולממונה על להגנת הצרכן.

ד.         לאחר ביצוע הפרסומים בעיתונות לא הביע איש התנגדותו. היועץ המשפטי לממשלה הגיש עמדתו ולפיה, הואיל ועל פי הנתונים שבידי המשיבה הגדרת קבוצת הזכאים להטבה   מונה 99 מנויי בזק בעיר סכנין אשר נמנע מהם שירותי טלפון ואינטרנט בחודשים הרלוונטים ספטמבר עד נובמבר, ואילו ההטבה, על פי הסכם הפשרה, תינתן רק לחברי הקבוצה כל עוד הם מנויי המשיבה, הרי שכל מי אשר היה מנוי באותה תקופה ואיננו מנוי עוד צריך שיהיה זכאי לפיצוי בגין כך שלא קיבל שירותים בתקופה הנדונה. כך תיווצר הלימה           בין חברי הקבוצה עליהם יחול מעשה בית דין לבין חברי הקבוצה כולה. עוד הוצע לשלוח הודעה על זכאותם לקבלת פיצוי כספי חלף הפיצוי הקבוע בהסדר הפשרה. כן הוצע כי ההטבה למינויי המשיבה תינתן באופן אוטומטי ללא צורך בפנייה מוקדמת של המנוי לשם קבלת ההטבה.

הצדדים הסכימו להערות היועמ"ש והגישו הודעה על הסכמתם זו. המשיבה בדקה ומצאה כי 16 חברים מבין חברי הקבוצה הזכאים אינם מנוייה נכון למועד חתימת הסדר הפשרה, להם תשלח הודעה לאחר אישור בית המשפט את             הסדר הפשרה (על פי מענם האחרון הרשום במערכת המשיבה). בהודעה יודע להם על         זכאותם לקבל פיצוי כולל בסך 300 ש"ח וכן הוסף כי חברי הקבוצה יקבלו פיצוי אוטומטי.

בהתאם הוגש הסכם פשרה נוסף הכולל את התוספות שהוצעו על ידי היועמ"ש, אשר כלל נספחים, ביניהם העתק המודעה המעודכנת של הסכם הפשרה בסימון השינויים. ב"כ היועמ"ש הודיע כי אינו מתנגד עוד להסדר הפשרה שהוגש בשנית.

ה.         סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כך:

"בית המשפט לא יאשר הסכם פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסכם ראוי, הוגן וסביר          בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסכם הפשרה הוגשה לפני            שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או    משפט משותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסכם פשרה הוא הדרך     היעילה, וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין".

סעיף 19(ג) קובע כי החלטות בית המשפט באשר לאישור הסכם פשרה תהא            החלטה מנומקת ותכלול גם את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסכם הפשרה, את עילות התובענה, את השאלות המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים ואת עיקרי הסכם הפשרה. ההחלטה תתייחס לפער שבין הסעד שהוצע בהסכם הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל אילו בית המשפט היה מכריע בתביעה לטובתם. כן תתייחס להתנגדויות אם הוגשו וההכרעה בהן וכן לשלב בו מצוי ההליך, לחוות דעת הבודק ולסיכונם ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה, אל מול היתרונות והחסרונות שבהסכם הפשרה. כן תהא התייחסות לעילות ולסעדים שלגביהם מהווה הסכם הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסכם.

ו.          בחינת הסכם הפשרה:

1.         חברי הקבוצה הם: "כל אדם, ו/או אישות משפטית, אשר שרותי הטלפון ו/או        האינטרנט של בזק אליהם היה מנוי או מהם הוא נהנה בצורה עקיפה בשל היותו בן     משפחה המתגורר בבית המנוי ו/או מתחבר לשרותי האינטרנט של המנוי לא פעלו     במהלך התקופה שבין חודשים ספטמבר - נובמבר 2011 (או במהלך חלק ממנה), עקב         חבלה בציוד תקשורת של בזק שבוצעה על ידי פלוני בסכנין".

2.         הוגדרה גם קבוצת "הזכאים" כך: "99 מנויי בזק בעיר סכנין אשר בהתאם לנתונים            המצויים בידי בזק שרותי הטלפוניה ו/או שירותי האינטרנט המסופקים להם על ידי             בזק נותקו במהלך חודשים ספטמבר - נובמבר 2011, כתוצאה מחבלה בציוד תקשורת   של בזק שבוצעה על ידי פלוני בעיר סכנין".

3.         ההטבה לחברי הקבוצה הזכאית: לכל אחד מחברי הקבוצה הזכאית יינתן זיכוי בגין התשלום הקבוע עבור קו הטלפון של בזק בו חוייב על ידי בזק במשך שישה חודשים, החל מאחד משני חשבונות הטלפון הראשונים שיישלחו אליו, לאחר מועד האישור (תקופת ההטבה). מנויים אשר נכללים בין חברי הקבוצה הזכאית ונמצאים בסל תשלומים חילופי,             יזוכו במסגרת כל חשבון טלפון חודשי של בזק במשך תקופת ההטבה, בסך של 50 ש"ח ללא    מע"מ. ההטבה תינתן באופן אוטומטי ללא צורך בפניה או דרישה מאת המנוי.

            לחברי הקבוצה הזכאים שאינם מנויי בזק, במועד חתימת ההסכם, ישלח מכתב, על פי        מענם האחרון הרשום במערכת בזק, אשר מודיע להם על זכאותם לקבלת ההטבה בצירוף            המחאה בסך כולל של 300 ש"ח.